אמונה בזמן נסיון

בס”ד



שלום לכם חביביי (מה שלומכם?, איך המרגש?)

היום אני אשמח לשתף אתכם בכך שחוץ מהרווקות המעיקה שאני שרוי בה וזה שאין לי כל כך בילויים עם חבריי הטובים מהעבר , אני לא חושב שיש לי איזו זכות להתלונן  על המצב שלי .

אך יש הטוענים  כי אני יכול להעניק מעצמי לטובת הכלל בעקבות תאונת הדרכים המחרידה שעברתי.

אז מה שאני משער שלמדתי הוא זה ויותר מכך:

נחוצה אמונה שהכל אבל ממש הכל מתוכנן לטובה מאת הקודשא בריך הוא  ועל כך צריך להודות לקב”ה במאוד מאוד

אני משוכנע כי צריך למלל תפילות ובקשות לפני הקודשא בריך הוא בכל רגע.

אחרי מה שעברתי, אפשר היה לרדת לשאול תחתיות ולדיכאון, אך אני מאמין בלבב שלם שהקב"ה דואג לכל בריאותיו, וזה אומר שהשיקום שלי הוא בזכותו, ואני מאמין שכל מי שיש לו ייסורים, הוא צריך להוסיף וללמוד (פרק דירה ועוד) וזה יעודד אותו.

כולי תקוות שהבלוג מעורר את ההתענינות שלכם 

כולי  ייחולים שתפיקו את המירב ממה שאני כותב אליכם ובהצלחה בחיים (שלי ושלכם בעז”ה)

תגובות

  1. עוז היקר
    אתה כותב כל כך מרגש ובמלים המופלאות שלך אתה מביא שלל תובנות עוצמות וכוחות .זה פשוט קסום התהליך המדהים שאתה עובר כוחות הנפש שלך וההתמודדות המדהימה.אני ממש אוהבת ליקרוא את כתיבתך.אתה משתמש נהדר בכלי זה ומרתק ומחכים אותנו הקוראים.
    שלומית (המורה מאלין)
    מצפה לעוד ...

    השבמחק

הוסף רשומת תגובה