רשומות

מציג פוסטים מתאריך מרץ, 2023

על מחסום כתיבה...

תמונה
 בס”ד שלום לכם חביביי היום אני מודה בעובדה המזעזעת...והיא שאין לי רעיונות לכתיבת פוסטים חדשים אז אני ממש אודה לכול מי שיאות להציע לי רעיונות חדשים לכתוב בבלוג שלי(פוסטים) תודה מראש לכל העוקבים אחרי מה שאני כותב מדי פעם(לצערי)ולא לעיתים יותר תכופות אז סליחה מראש

ה”רפלקסולוג התותח שלי”

בס”ד שלום לכם חביביי  היום אני אשמח לספר לכם על ”שי”פיליפ” החביב אשר עושה לי כל שבועיים טיפולי רפלקסולוגיה” בהתנדבות מוחלטת וללא שום מטרות רוח אז הכל התחיל לפני כעשור .הוא היה מטפל בסבתא שלי, היה לו אח פגוע ראש, וכשהוא שמע עלי הוא רצה לטפל בי.  מאז, שי הפך להיות חבר ואח...הוא מטפל בי, ובו בזמן, מפטפט איתי,ובעיקר, הוא אוהב אותי מאוד! יש לו כלב קטן וחמוד, ואתמול הוא הביא אותו אלינו. שי הוא אדם אוהב ושמח, ואהוב.  לפני כל חג, אני משתדל לקנות לו מתנה בשביל להביע את תודתי העמוקה. זהו, רק רציתנ ליידע אתכם שעם ישראל חי, והוא טוב!

על מחזיקים מיוחדים

תמונה
בס”ד שלום לכם חביביי אני אשמח לשתף בעד כמה אני ”מומחה” בלשנורר דברים  אז הכל החל כשאני נסעתי עם שלושת אחיי הקטנים ועם אמי; הכול קרה בכך שמשכתי את שימת הלב של אשת אדם על כסא גלגלים אחר כך הצלחתי למשוך את  התענינותה בי לאחר מכן הצלחתי להתידד עמה וגרמתי לה להבין שאני אשמח שהיא תיתן לי מחזיקי מפתחות ואז היא שאלה את הכתובת שלי(בשביל לשלוח לי) מאחר והיא לא היתה יכולה לשלוח לי בדואר רגיל אז היא שלכה לי בין כמה יצירות של חרוזים במגהץ עם כמה טבעות של מחזיקי מפתחות הם; של מגן דוד,של שמי,של לב

על חברי הטוב, צחי

 בס”ד שלום לכם חביביי אני רוצה לספר לכם היום על ידיד הנפש שלי . לפני התאונה, היינו כמעט כל שבוע נפגשים בשיעור תורה בגילה . מיד אחרי התאונה הוא התחיל לשמור שבת להחלמתי,לרפואתי ולבריאותי. הוא היה ממש עצוב שנפגעתי. מאז ועד היום, הוא  מגיע אלינו כמעט בכל שבוע (עם סוכריות גומי ומיני מתיקה אחרים)בימי שישי , מבקר אותי ומשמח אותי. היום, בזמן שעשיתי עם אמא שלי הליכה,  פתאום עוצר לידינו אוטובוס ”אגד” שמי שנהג בו הוא לא אחר מאשר ידיד נפשי!, אשר לקח אותנו טראמפ באוטובוס שלו לסיבוב בגילה, מאחר והאוטובוס היה ריק מאדם. הוא פשוט אדם חביב   ואני אוהב אותו מאוד!

ישראל היפה

 בס”ד שלום לכם חביביי היום אני אשמח לשתף אתכם בעד כמה אנחנו (אני ואמא) זכינו וראינו את ה”ישראלי היפה”  עשינו הליכה בלי הקב ( קילומטר, נס בפני עצמו) עד שהגענו למעברי החצייה שבצומת גילה  אז אני נפלתי והנהגים שהיו ערים לנפילתי(חלקם), הגיבו ישר! בהתחלה היה בחור צעיר שהיה ברכב וששאל אם אנחנו זקוקים ל”סיוע”,אחר כך נהג משאית אחד רץ לעברינו על מנת לעזור לי להיעמד,גם אשה אחת החנתה את רכבה והציעה לנו מים.  אני יודע שהמצב כרגע עכור בעם ישראל, אך  אני מקבל פידבקים חיוביים. לדוגמא מה שדוחתי עליו בזה הפוסט אני יודע שיהיו את האלה שיתכחשו למציאות. אבל עם ישראל הוא עם נפלא.