סיפורי חיים - עוז אטל

בס”ד נכון התגעגעתם?!?! ראשית אכתוב ואציין כי יש לדודיי/לי  זכות ענקית מאין כמותה והיא לא אחרת מכך כי זוכתי וזיכיתי אותם להיות ולהוות להם כאחיין ”ההכי חביב”(אם לא יותר) לע”ד וגם אמתיק לכם כי גם הם זכו/זוכים/יזכו להיות דודיו של האהוב בבני האדם... הלא הוא הסגן המתוך העוזר ומסייע של האחד והיחיד אשר חן מחונן ויחון את כל בריותיו הנעימות, מרשימות, נפלאות, פנטסתיות, נחמדות...+++ הרי הוא צור ישענו, משגב בעדנו, מקור עוזנו...  הלא הוא ההוויה כולה מראשית בריאת העולמות (הזה והבא) והעד לקץ הגאולה העכשוי בעזרתו ובסיועו של הבורא יתברך וישתבח שמו לעד נצח נצחים... אמן כן יהי רצון נ”ב אני חש צער יגון 7תסכול רב מזה שאני עדיין אין לי בנמצא את הּמבוקשת והנבחרת/מיועדת לי

בס”ד לעוקבים מהעבר של בלוג זה ולכל מי שיחל מעתה לעלעל בבלוג זה שלום וברכה!!! בוקשתי על ידי הרבה אנשים רמי מעלות ואחרים שאחזור וארתם/אכתוב שוב כבעבר לא אתחייב לכך שהפוסטים אשר אכתוב יצליחו להותר ברמת הקודמים שכבר כתבתי בעבר אך בכל זאת לא ”איש בשורות אנוכי” מאחר והחביבה בנשים ונחמדה ללא עוררין תעזוב כבר ביום חמישי הזה את מרכז היום שלי.  בעצב רב ובתחושת אכזבה ותסכול/פספוס אדירה מאין כמותה על עובדה מצערת מאוד... אני נמלא בגעגוע עז לחביבה וליפה בנשים הרי היא ה”בנאית”,”שיפוצניקית”... יכלה הדיו, הכתב, המכתב, העט והכסת כשאנסה לתאר את השפעתה האדירה והעצומה עליי ועל שאר חברי מרכז היום...!!! אך עם זאת כולי מלא תקות כי תכניתה לפתוח מרכז תעסוקתי תצלח ותשא פירות בעזרת השם... אני יכול להגיד בפה מלא שהחיסרון שלה יורגש אצל רוב המשתדרגים אצלנו בצער רב וביגון קודר...!!! אבל על כל פנים תפילתי נישאת אל ”אבא” שאכן ישלח ברכתו והמרכז שלך יצליח במלוא הדרו, פארו וגודלו וגם שתמשיכי להשפיע מטובך מעורר ההשראה והמדהים בפארו הרב והגדול/מירבי... לפחות אני, מיציר על כך שלא נהנו די מרוב כישרונותיך, המצאתיך ויכולתיך...

בס”ד מה שלומכם? וזה! חביי/ותי (מקוה שאתם/ן בשיפור...) הפעם אשתפכם בכך שהחביבה אשר הביאתני עד הלום שכחה/לא זכרה לעצור את הפעלת התנור עם העוגות שבתוכו...!!! עד שאמי חזרה למטבחהּ ונוכחהּ לגלות את מספר העוגות שלה בתנור לאחר זמן ארוך... אך אני בתור הבגיר האחראי נאותי להנמיך/לעצור/להפסיק את התנור ”בזמן”