☆"מהמטבח לסלון"☆

 בס”ד

שלום לכם חביביי 

אני רוצה להגיד לכם שכחצי שנה אחרי התאונה , בשיחה של הוריי עם רופאי השיקום בבי”ח אלי”ן אמרו להם שבנם (המופרע ותוסס החיים) לא יוכל ללכת יותר מאשר רק מ”המטבח לסלון”, ושכדאי לקנות כסא גלגלים חשמלי.

 את אבא שלי, הנאמר כיבה, מנגד את אמא שלי (התותחית) זה רק ”נכנס מפה ויצא משם” ובזכות זה וגם הודות לכח הרצון שלי וסיעתא דשמיא ברוך השם אני ”גומע מרחקים” גדולים(יחסית).

 בלי עין הרע ,כמו שכבר סיפרתי בבלוג בעבר, שהלכתי לספרית גילה ובחזרה ברגל ללא עזרים(כשני קילומטרים).

המסקנה שלי מהסיפור הזה, שעם כוח רצון, השמיים הם הגבול.

המסקנה של ההורים שלי , היא שהרופאים הם סך הכל בשר ודם ולא יודעים הכל, ויש לנו אבא גדול בשמיים, ואיתו אפשר לגבור על הכל!

ובהקשר של פסח, אני מאחל שנתגבר על המחלוקות והמריבות בעם ישראל, ושתהיה גאולה שלימה במהרה בימינו אמן.

ניפגש בבית המקדש!

חג שמח לכולם