על אחים קטנים וויכוחים...

 בס"ד

שלום לכם חביביי

היום אני ארצה לשתף אתכם בקורותיי עם אחיי הקטנים ,כגדולים.

הכול התחיל בערך כשחזרתי מהאישפוז. אז, בהתחלה הכול התנהל על מי מנוחות 

עד ש...הגיעו ה: ויכוחים ,מריבות, חילוקי דעות, קטטות וכו' וכו'.

אחים שלי חושבים שאני תלותי ומבקש עזרה גם כשאני יכול לעשות לבד לדעתם.

אני מבקש קרבה אליהם, אבל הם נרתעים. תשאלו למה? כי יש פער בין היכולת שלי להבין דברים לבין היכולת לבצע אותם.

אתן לכם דוגמא: כשאחותי עצבנית , אני אשאל אותה למה היא עצבנית, וכשהיא תכעס עליי, במקום להפיק לקחים , אמשיך לשאול שאלות טורדניות.

אני יודע שזה לא טוב לשאול אותה בדיוק אחרי שהיא יוצאת מויכוח סוער, ובכל זאת יהיה לי קשה להתאפק.

וזה גורם לרוב המריבות...

אני רוצה ללמוד להתחבר אל האחים שלי הקטנים, אבל אני מתקשה ביותר.

זה מרגיש תסכול ואכזבה, וחוסר הצלחה.

אם יש למישהו עיצה בנושא, אשמח לשמוע...