על חברים ובדידות...
שלום לכם חביביי
היום אני ארצה לשתף אתכם בעד כמה אני שמח כשחברים או ידידים... מבקרים אותי,
לדוגמא: היום באים לבקר אותי שני חבריי הטובים מבית הספר היסודי שלי (אנחנו שומרים על קשר כל המחזור בערך),זה ממש משמח אותי כשבאים לראות אותי ואת האוסף שלי.
למקרה שתהיתם , אני מקבל מחזיקים באופן תכוף ביותר...
אבל לא מחזיקי המפתחות הם העיקר...
סתם שתהיו ערים לעניין למקרה שלא הבנתם אני אשמח כשגם אתם תבואו לבקר אותי...
אני רוצה לשתף אתכם בבדידות שלי כשחבריי לא קופצים לגיחות אליי מדי פעם
אבל מאחר וזו תחושה לא נעימה בעליל
אז אני רק אשאל אתכם מה הוא הדבר שהכי מעציב אתכם?
כמובן איני רוצה שתחוו אותו חלילה.
רק אני אשמח שתכפילו את אותה תחושה בעשרות מונים ורק עכשיו תבינו את תחושת הבדידות שלי .
אני לא רוצה להעציב אתכם אז הנה חידה בשבילכם
עכבר לוקח 90 שניות להגיע מפינה א' לפינה ב' וגם מפינה ב' לפינה ג' 90 שניות אבל רק מפינה ג' לפינה א' בחזרה דקה וחצי.
איך זה הגיוני? תחשבו על זה ואם אהבתם תפרסמו
ציטוט: "כל האומר דבר בשם אומרו מביא גאולה לעולם"
תגובות
הוסף רשומת תגובה